ללב שלי יש בית

לייה דייגי - הילדה הזו היא אני והבית הזה הוא שלי

ללב שלי יש בית | לייה דייגי

30/12/2018 | גלריה, בנין ראשי, מכללת קיי

ללב שלי יש בית | לייה דייגי

30.12.201828.2.2019

אוצר: ישראל רבינוביץ

שעות פתיחה: ימים א’-ה’ 19:00-9:00

בַּיִת: מבנה קבע המשמש באופן שגרתי למגורי אדם ומשפחתו; הבית מספק מחסה מפני גשמים, שלגים, רוחות, חום, קור ופולשים זרים, בין אם בני-אדם או בעלי-חיים. לבית יש גם תפקיד רגשי חשוב והוא מהווה את מקום המבטחים של האדם ומשפחתו. חלקים מן הבית משמשים את כלל הקבוצה וחלקים אחרים מהווים את המקום הפרטי של האדם. מבחינה קוגניטיבית ורגשית הבית הוא מקום גיאוגרפי שנרשם בתודעתו של אדם למשך כל ימי חייו.

 

בתערוכה זו מציגה לייה דייגי את תהליך עיבוד הזיכרונות הוויזואלי שעברה סביב ניתוח מושג הבית. לייה נולדה בבת ים ובמשך עשרים השנים הבאות נדדה עם משפחתה בין מבני מגורים שונים, בין עיר לקיבוץ ולכפר, ובסך הכול כ- 25 בתים זמניים. בין השאר, בגיל ההתבגרות, כאשר התא המשפחתי התפרק, לייה הופרדה ממשפחתה ושהתה במוסדות פנימייתים וחברת נוער שנועדו לתת מענה לצורך במקום בטוח, קורת גג וחום אנושי. בתודעתה של לייה נותר רק מקום אחד קבוע מאז היותה ילדה, והוא ביתה של סבתה ז”ל.

 

בתערוכתה נוגעת לייה בכאב התלישות, הנדודים, הארעיות של חייה. היא בוחנת את משמעותם של אותם מקומות בהם גדלה בתודעתה, ומה השאירו אחריהם, אילו זיכרונות צרבו בנפשה. אלו באים לידי ביטוי בשכבות על שכבות של נייר, צבע ודבק. לייה משתמשת בחומרים שונים לעיבוד חזותי, והם יוצרים רובד אחיד של סיפור חייה ונדודיה. הבחירה בעבודת הקולאז’ אינה מיקרית. לייה זקוקה לעבודה הרב-שכבתית כדי לבטא את רב השכבתיות של זיכרונותיה ורב הממדיות של נפשה הבוגרת כיום.
במהלך שנות התבגרותה עברה לייה מסע למציאת ביתה. המסע כלל הקמת משפחה, בניית בית ובחירת מקום המגורים.

 

לייה ובן זוגה בחרו לבנות את ביתם במושב יבול שבנגב המערבי, מרחק קצר מאוד מגבולות מצרים ועזה. במהלך מבצע “צוק איתן”, לראשונה מאז עברו להתגורר בביתם החדש, ריחפה עננת סכנה מעל ראשם. השאלה האם להישאר או לעזוב עלתה לראשונה על הפרק וטילטלה את עולמה הבטוח של לייה. ביטוי לכך ניתן לראות בעבודות העוסקות במבצע “צוק איתן”. העבודות מבטאות את הטלטלה הרגשית, את הפחד מהתלישות והארעיות, את הכמיהה לשגרה ולימים של שקט ובעיקר, את החוסן לו אנו נדרשים בשמירה על הבית.

 

סיכומו של התהליך שעברה לייה הוא בהכרה וההבנה כי בית אינו רק מבנה פיזי, אלא מקום רגשי, שייכות, קהילה, ודווקא אירוע מטלטל כמבצע צבאי המאיים על חיי התושבים הוא זה שקיבע בתודעתה את מושב יבול, ואת משפחתה כבית נצחי. כל אלו באים לידי ביטוי בויזואליות צבעונית ועשירה, רב שכבתית ורב ממדית המוצגת בתערוכה זו.

לשיחה עם יועץ, השאר פרטיך וניצור קשר בהקדם
דילוג לתוכן