מעבר כפוי של מורות והשפעתו על זהותן המקצועית
במחקר הנוכחי אני בודקת את הקשר בין מעבר כפוי של מורות מבית ספר אחד למשנהו, לבין זהותן המקצועית.
מעבר כפוי פירושו מעבר בלתי רצוני של מורות ממסגרת חינוכית אחת למסגרת חינוכית אחרת, בשל החלטת משרד החינוך בשיתוף עם הרשות המקומית.
תהליך איסוף הנתונים נערך באמצעות ראיונות עומק חצי פתוחים המהווים את מקור המידע העיקרי לתופעה הנחקרת. ראיינתי אחת עשרה מורות שחוו מעבר כפוי. עשר מהן חוו מעבר כפוי מבית ספר תיכון לבתי ספר תיכוניים אחרים בעיר ומרואיינת אחת חוותה מעבר כפוי מבית ספר יסודי לבית ספר יסודי.
הממצאים חושפים עולם עשיר של תגובות, דרכי התמודדות ובחירות להמשך הדרך, בד בבד עם התפתחות מקצועית של המורות. ניתן לראות באופן ברור שאצל חלק ניכר מהמרואיינות קיימת התפתחות מקצועית בעקבות המעבר, דבר המוביל אותן למציאת אפיקי התפתחות שונים. עם זאת ישנו מספר מועט של מרואיינות שלא חוו התפתחות מקצועית ומצאו עצמן בתחושת ניתוק וחוסר רצון לתרום ולהתפתח.
מן הממצאים עלו מספר נושאים מרכזיים, היוצרים ביניהם קשרי גומלין הדוקים ושוזרים בתוכם לאורך כל הדרך את ההתפתחות המקצועית של המרואיינות. הנושאים המרכזיים הם: תגובות ואסטרטגיות להתמודדות, ההכנות לקראת המעבר וחיפוש מקום עבודה חדש, הקליטה בבית הספר הקולט, הכרת המבנה הארגוני של בית הספר הקולט וההתערות בו.
כתיבת העבודה וניתוח מעמיק של הראיונות אפשרו לי להתבונן על התהליך אותו אני עברתי דרך עיניים אחרות. עיניים בוחנות וחוקרות ולא מאשימות. למדתי להכיר ולהבין שכל אחת מהמרואיינות חוותה את המעבר בצורה קצת אחרת, ומצאתי עצמי נותנת לגיטימציה לתחושות, רגשות, אמירות ומחשבות, נושאים שלא אפשרתי להם למצוא מקום בתוכי לפני היציאה למסע מרתק זה. המורות שלא נלחמו נתפסו בעיני כבוגדות, המורות שחיפשו מקום עבודה חדש נתפסו בעיני כנוטשות, המורות שלא בכו נתפסו בעיני כחסרות רגשות והיום אני יודעת שלא כך הם פני הדברים.