ממפקחת ליועצת תהליך כניסה לתפקיד

בחברה הערבית הבדואית מעורבות ההורים במוסדות החינוך, נמצאת עדיין בשלביה הראשונים. גננות ואנשי חינוך איתם שוחחתי טענו, כי יש פערים עצומים בין הצורך לחנך על פי אמות מידה נדרשות בתחום האקדמי, החברתי והרגשי לבין מידת המודעות של ההורים לתפקידם המכריע בתחומים אלו. נתק זה בין הבית לבין המערכת החינוכית מוביל לחוסר רציפות בתהליך החינוכי של הילדים. מאידך, נורמות חברתיות המונעות מהאישה הבדואית לנוע בחופשיות בין הבית לבין בית הספר הופכים את סיכויי השותפות והשיח לקשים מאוד להשגה.

תהליך ההתערבות שבוצע בעבודה זו נשען על מודעות הגננות לצורך ביצירת דיאלוג עם האמהות בגנים. העדר ערוצי תקשורת וכלים מקצועיים מתאימים בידי הגננות עורר בי את המחשבה שאוכל להביא לצעדים ראשוניים של שינוי דרך הנחיה של הגננות של אותו בית ספר.

בעבודה זו פעלתי יחד עם יועצת בית הספר ושמונה גננות (ארבע כתות טרום חובה וארבע כתות חובה). הגננות עבדו כקבוצת עבודה ולמידה יחד אתי ועם היועצת המאמנת. הכלי ששימש את הגננות לתהליך השינוי היה הטלפון.

תיעוד המפגשים עם הגננות ותיעוד שיחות הטלפון שהן בצעו אפשרו להגיע לתובנות הנוגעות לדרכים הקיימות בהובלת תהליכי שינוי חברתי. הערכת התהליך באמצעות ראיונות עם הגננות וניתוח השיחות הטלפוניות הראתה שהתהליך חיזק את הדימוי המקצועי של הגננות ונטע בהן את האמונה שביכולתן להשפיע ולפעול מתוך חברתן ולמענה. האמהות "הפתיעו" את הגננות בתגובות החיוביות שלהן וברצונן להמשיך בקשר.

החיבור מחולק למספר חלקים : למידת בית הספר תוך התייחסות לתרבותה של החברה הבדואית בנגב, בחירת המוקד להתערבות, רקע תיאורטי בנושא ההתערבות, תיאור תהליך ההתערבות והערכתו, ניתוח רפלקטיבי של התהליך, סיכום ומסקנות.