טיפול יועצות בסיפורי אהבות בין מתבגרים בדואים

אחת הדילמות הנפוצות בחברה הבדואית היא עניין האהבה (קשר בין גבר לאישה מחוץ למסגרת הנישואין, הנחשבת בעיני החברה הבדואית כדבר אסור. החברה מחולקת לפלגים (מספר חמולות) שונים, נישואין מותר רק בתוך החמולה ואין לבחור להתחתן לבחורה מחמולה אחרת אפילו אם הוא מאוהב בה. במקרים שונים הוריהם מסכימים להצעת הנישואין, אך נאלצים להיכנע למנהגים הקיימים ולחסום את הדרך הזו בפניהם. המעבר של כמחצית מהאוכלוסייה הבדואית להתגורר ביישובי קבע והשיפור באיכות החיים הנובע מכך, לא הביא לשיפור משמעותי ומהותי במעמדה של האישה.

מהצגת סיפורי האהבה של בנות מבית ספר תיכון ודרכי הטיפול של המשפחה והיועצת מראיםעד כמה התלמידה הבדואית כמו כל תלמידה אחרת בגיל ההתבגרות יש לה רגשות שברצונה לממש ולבטא אותן, אך היא יודעת שהיא חיה בחברה מסורתית המבקרת את מעשיה, והיא עלולה לקבל עונש מאוד חמור, מבחינה אחרת, ברגשותיה היא אינה יכולה להשתלט, וכאן רואים את הדילמות הרבות של היועצת: האם פעלתי בצורה נכונה? או שהייתי צריכה לפעול בצורה אחרת? אשר לפעמים הצעד המקצועי שלה שמחייב אותה לדווח להורים או להנהלה על המקרה שהיא רואה מעמיד אותה ואת הנועצת במקום מורכב. בניתוח הסיפורים ניתן לראות מקרים שהיועצת לא פעלה בצורה נכונה והיא הסתירה מידע או התעלמה על מנת לשמור על עצמה ועל התפקיד שלה.

ממצאי העבודה מציגים היבט ייעוצי חשוב, ששם דגש על חשיבות תפקודה של היועצת לפי תחומי אחריותה וע"י שיתוף גורמים מקצועיים חיצוניים כגון- פקיד סעד, פסיכולוג ויועצת בכירה בסיטואציות מסוימות. מסקנות העבודה היו שהחברה הבדואית עדיין חברה מסורתית שלא נכונה לשמוע על סיפורי אהבה אצל הבנות שלה והיא יכולה לפעול בצורה מאוד קיצונית במקרים אלה. יועץ חינוכי העובד בחברה הבדואית צריך להפעיל שיקולי דעת בכל טיפול בסיפור אהבה בין תלמידים ולהיות מודע למחיר שהוא או הנועצת עלולים לשלם על כל החלטה.