חיוכים של ילדים ילדים יוצרים הומור: בשתי לשונות

חיוכים של ילדים ילדים יוצרים הומור: בשתי לשונות

חיוכים של ילדים ילדים יוצרים הומור: בשתי לשונות

עריכה: עדית שר | 2015 | לשון וספרות בשתי לשונות

בפתח הספר

ילדים אוהבים לחייך ולצחוק, להקשיב רוב קשב לסיפורים ולסיפורים שיש בהם הומור. ילדים אוהבים לספר בדיחות וגם לכתוב ולהשתעשע בסיפורים. ילדי העולם אוהבים חיוך ודיירי העולם – אוהבים חיוכים של ילדים.

זהו גם שמו של הספר המוצג בפנינו, השני בתוכנית "ילדים כותבים סיפורים בשתי לשונות".
מה יש בו בהומור שהוא כה מושך ומרתק? יש בו חוויות ואירועים המעלים חיוך ושחוק על פני הקורא, ואלה מביאים אותו לידי הנאה.

ימי ההומור כימיה של החברה והוא מתגוון לו בהתאם לתרבות; כבר בתורת הרפואה היוונית העתיקה הוא מוזכר כאחד מארבעה נוזלים שהרכיבו את המזג של האדם. ומשמעו בלטינית ליחה. המינון הנכון והאיזון שבין הנוזלים הללו הם היוצרים את המזג המאוזן.

סיפוריהם של הילדים מציגים גוונים של הומור כל אחד בדרכו שלו ועל פי טעמו והבנתו. כל סיפור וסיפור מזמין אותנו הקוראים לבוא בשערו ולהיות שותפים בעולם ההומור של הכותב. עולם זה נפרש בפנינו באמצעות חבירתם יחדיו של תכנים שאין מצופה מהם לדור בכפיפה אחת ובאמצעות תחבולותיה של השפה המילולית – המלבוש. פנים רבות למלבוש זה – השפה; וזו הולכת ומשתבחת בעט הכותב ככל שלומדים לגלות את רזיה, את צפונותיה ואת כוחה. תהליכי הגילוי וההשבחה הם תהליכים מתמשכים ומרתקים. ככל שמעמיקים ומתעמקים בהם נפתחים עולמות חדשים, תובנות חדשות ויכולות ביטוי ויצירה – תחפושות חדשות להגיגים ולרעיונות ישנים כחדשים. יצירת שילוב מיוחד ומרתק בין אלה הוא הנוסך את בת השחוק והוא הבונה את הארכיטקטורה המיוחדת לכל סיפור.

למסע מרתק זה יצאנו עם קבוצת ילדים בגילים 12-10. חלקם שפת אמם עברית – חלקם – ערבית. ילדים שהאזינו לסיפורים, זה לזה; כתבו וטרחו וכתבו גרסה אחר גרסה – השמיטו והוסיפו, פסלו מילה ואהבו מילה, האריכו משפט וקיצרו אחר… עד אשר מצאו את זו האחרונה לשביעות רצונם; וכך מאחורי כל אחד מן הסיפורים עומד מספר צעיר – ילד שהוא עולם ומלואו של חוויות, רגשות, חיוכים, מאוויים ושאיפות. כל ילד בחר גרסה אחת, מני רבות, מטיוטות הסיפור ואת הגרסה הסופית – הסיפור המוגמר שלו; אלה כאלה מוצגות בפנינו בספר.

שותפות נאמנות למסע היצירה והלמידה הן קבוצת סטודנטיות העושות את צעדיהן במלאכת ההוראה; ברוב תבונה ובשלל של בוננות כ'רואות ואינן נראות' הן השכילו להוביל את הילדים ליצירת מארג הסיפורים המוצג בספר.

הילדים – חלמו, הסטודנטיות – קסמו והחלומות – התגשמו.

ד"ר עִדית שר
אכסניית הלשון

לספר המלא – לחצו כאן

לשיחה עם יועץ, השאר פרטיך וניצור קשר בהקדם
דילוג לתוכן