גורמי שחיקה סביבתיים אצל מורים צפוניים חדשים במערכת החינוך הבדווית בנגב

בעבודה זו מתוארת החוויה של 20 מורים צפוניים חדשים במערכת החינוך הבדווית בדרום, והגורמים הסביבתיים הגורמים לשחיקתם הנפשית.

מטרת עבודת המחקר לבדוק את הגורמים הסביבתיים הקשורים לתופעה זו.

העבודה מתמקדת ב- 6 בתי ספר בדווים בדרום הארץ, נמנו 20 מורים צפוניים שנדגמו באופן אקראי מבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. 10 מורים מבתי ספר יסודיים ו 10 מורים מחטיבות ביניים. מהם 9 גברים ו 11 נשים.

באמצעות סיפוריהם של מורים צפוניים חדשים במערכת החינוך הבדווית, מוצג, בשרשרת נרטיבים, ניתוח פרשני של התפתחות שחיקה נפשית אצלם. המקור העיקרי ממנו שאוב המידע ומנותח הוא סיפורים אישיים תוך שימוש ב"מודל ניתוח נרטיבים" (Polkinghorne, 1995).

תהליך השחיקה בהוראה אצל מורים מצפון הארץ נבחן באמצעות הממד הפסיכולוגי הכולל קריטריונים של תחושת עצמאות, אתגר, עומס בעבודה, חשיבות העבודה וביטוי עצמי, הממד המבני הכולל קריטריונים של מרחב ומבנה וגמישות והתאמה לצורכי העובד, הממד החברתי הכולל יחס הורים, יחס מורים, יחס מנהל כמנהיג, יחס סגן, תרבות בית הספר, תקשורת בין אנשים, בעיות תלמידים וחומרתן ויחס תלמידים כלפי מורים והממד הבירוקראטי הכולל קריטריונים של סחבת, ניירת, חוקים, שיתוף מורים בהחלטות מדיניות ומקום הפרט בארגון.

מניתוח ממצאי העבודה עולה כי כבר בשנות עבודתם הראשונות של המורים הצפוניים החדשים במערכת החינוך הבדווית הבדווי בדרום הם חוו שחיקה, שגרמה להם לחשוב על פרישה מהעבודה.

מבחינה מעשית, העבודה מציעה דרכים לחיזוק המורה הצפוני המתחיל במערכת החינוך הבדווית, וממליצה על סדנאות, ותוכניות מערכתיות להקלת השחיקה ולמניעתה. כמו כן העבודה מצביעה על הצורך בהדגשת המרכיב הפדגוגי במסגרת הכשרתו גם של החונך וגם של המורה המתחיל.

לסיכום, מסקנות והמלצות המחקר הן הצורך לתת מענה להיבטים רגשיים, תוך דגש על דרכי התמודדות ועיבוד רגשות אצל המורה הצפוני החדש. מתוצאות המחקר יהיה אפשר לבנות תוכניות התערבות ומניעה ייעוציות.