דבר מערכת גיליון 6

דבר מערכת נובמבר 2016

גיליון מספר 6 של לקסי קיי יוצא לאור עם תחילתה של שנת הלימודים תשע"ז. בגיליון תשעה מאמרים קצרים. במרכז כל אחד מהם עומד מושג שהחוקר, כותב המאמר, מפתח ומציג מזווית ראייה חדשה ויצירתית. מאמרו של ד"ר אלדד שידלובסקי עוסק בשאלה מה בין אמת היסטורית לאמת נרטיבית – זיכרון אישי ותפיסת חלק מן המציאות בעיניים סובייקטיביות. הכותב מאמין שיש לשלב ריבוי נקודות מבט בהוראת ההיסטוריה בתוך בחינת הנתונים והעדויות והטלת ספק בהם, ורואה בכך אתגר פדגוגי. ד"ר אורי שטרנברג דן בלמידה ארגונית ומציע לראות בה תהליך מתמשך. לדבריו, הלמידה מוטמעת בתרבות הארגון החינוכי, ובכלל זה שיתוף בין חברי הצוות בהתנסויות ובחוויות מקצועיות. ד"ר נורית בסמן-מור מציגה את תפקידו של החינוך בטיפוח הגישה הרב-תרבותית, ובכלל זה ערכים של סובלנות, כבוד וסולידריות ותהליכים של שיח דיאלוגי. לטענתה, ההבדלים בין יחידים ובין קבוצות הם מקור פוטנציאלי להעצמה משום שזהויות של פרטים ושל קבוצות בחברה מתעצבות באופן דינמי ומתוך התייחסות ל"אחר". ד"ר יערית בוקק-כהן וד"ר סמדר בן- אשר מציגות מושג חדש, הון סימבולי שלילי, המבוסס על התאוריה של בורדייה. לדבריהן, חשיבה חינוכית מתקדמת יכולה לפתוח דרכים חדשות למנוע הנצחת פערים בחברה ולאפשר שוויון הזדמנויות.

שלושה מאמרים מתייחסים לעולם הדיגיטלי, המשנה את חיינו. שירלי דרוקר שטרית עוסקת במושג זהות היברידית, המתאר תופעה של ריבוי מעגלי זהות ושל זהות לא הומוגנית. הכותבת מדגימה את המושג באמצעות השימוש שעושים צעירים בדואים בנגב באינטרנט. ד"ר ארז ויסברד עוסק במושג פרטיות בעולם של ימינו, שהיכולת לשמור בו עליה הולכת ומתפוגגת. הכותב מציע שחינוך לפרטיות ומודעות אליה, בשילוב עם טכנולוגיות משמרות פרטיות, יאפשר גם לדור הבא לשמור על זכות היסוד של הפרטיות. ד"ר ליאת אייל כותבת על משחקים דיגיטליים בלמידה ועל החשיבות שיש למשחקים מבוססי טכנולוגיה ללמידה בכיתה ומחוצה לה.

שני מאמרים עוסקים במצבי לחץ וחוסן. ד"ר אברהים אסמעיל אבו עג'אג מסביר את המושג חוסן ומתאר את התרומה שיש לכוחות הפנימיים של האדם, לתמיכה המשפחתית והחברתית ולמשאבים הקהילתיים ליכולת של האדם להתמודד עם מצבי לחץ. ד"ר אלה בן-עטר כותבת על הרדיו החינוכי קהילתי ועל האופן שאנשי החינוך יכולים להשתמש בו לחיבור תוכנית הלימודים לעולם התוכן של התלמידים ולמציאות הסובבת אותם בימי שגרה ובעתות חירום.

הוצאת גיליון מס' 6 התאפשרה בזכות הכותבים, הסוקרים, עבודתה של המערכת הפעילה ושל העורכת הגרפית וכן בזכות תמיכתה של רשות המחקר במכללה בכתב העת.

השנה החדשה מזמנת לנו חלומות חדשים.
על החלום כתב המשורר הנורווגי אולב האוגה:

זֶה הַחֲלוֹם שֶׁאָנוּ נוֹצְרִים בְּלִבֵּנוּ בְּלִי לוֹמַר מִלָּה
שֶׁמַּשֶּהוּ מוּפְלָא יִקְרֶה פִּתְאוֹם
שֶׁזֶּה מוּכְרָח לִקְרוֹת,
שֶׁהַזְּמַן יִפָּתַח לְפָנֵינוּ,
שֶׁהַלֵּב יִפָּתַח לְפָנֵינוּ,
שֶׁהַשְּׁעָרִים יִפָּתְחוּ לְפָנֵינוּ,
שֶׁמַּעְיָן נִסְתָּר יִפְרֹץ לְעֻמָּתֵנוּ,
שֶׁהַחֲלוֹם עַצְמוֹ יִפָּתַח לְפָנֵינוּ
וְשֶׁבֹּקֶר אֶחָד נְשַיֵּט בְּלִי מֵשִׂים לְתוֹך
מִפְרָץ קָטָן שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ שֶׁהָיָה שָׁם כָּל הַזְמַן.

ואנחנו כאן –

קריאה מהנה, ואנחנו מצפים לפרי עבודותיהם של מורים וחוקרים נוספים כדי להמשיך ולהעשיר את לקסיי קיי ככתב עת דינמי המתפתח וצומח מגיליון לגיליון.

סמדר בן אשר – עורכת ראשית

 

דילוג לתוכן