דבר מערכת גיליון 11

דבר מערכת קיץ תשע"ט

כָּל מָה שֶׁרָאִינוּ חַיָּב
לְהֵרָאוֹת מֵחָדָשׁ

כָּל מָה שֶׁאָמַרְנוּ חַיָּב
לְהֵאָמֵר מֵחָדָשׁ

פִּתְאֹם אֲנַחְנוּ מְבִינִים מָה
שֶׁעוֹד נָבִין:

דָּבָר אֵינוֹ מָשָׁל

מַעְדֵּר הוּא מַעְדֵּר, גֶּשֶׁם
הוּא כְּלִי

אֲנִי כָּאן בִּשְׁבִיל זֶה¹

על שירתו של אלירז כתב דרור גרין כי היא סוג חדש של שירת התבוננות שאינה מורכבת משירים בודדים אלא מרצף של מבטים־הרהורים היוצרים מעין תנועה שלמה המקיפה את המבט המלא תוך כדי ההתבוננות הפותחת צוהר חדש לראות דרכו את העולם.²

כמעט שלא ניתן לתאר טוב מכך את כתב העת לקסי־קיי. הגיליון האחד־עשר, כמו עשרת הגיליונות שקדמו לו, מביא עימו עושר של מושגים שהכותבים מתבוננים בהם בראייה חדשה: ד"ר ליליאן שטיינר כותבת על המראה החיצונית שההתבוננות בה כתמונת עולם יחידה חותרת תחת ראיית העצמי של האחר ומנציחה תבניות חברתיות סטראוטיפיות בהקשר מגדרי; ד"ר לורן ארדריך וד"ר דבורה גולדן בוחנות את המתח בין טיפוח מכוון והשגת צמיחה טבעית; ד"ר חגית דמרי בוחנת את החינוך הדו־לשוני מנקודת מבט של הניסיון להתמודד עם החלוקה המגזרית של החינוך בישראל בתוך מציאות שהיא ממילא סגרגטיבית; נושא אחר שאינו יורד מסדר היום הוא השותפות החינוכית שבין מורים והורים, וד"ר רוני גז לנגמן רואה בהם את סוכני החִברות הראשוניים והחשובים ביותר בחייו של אדם ומבררת כיצד יוותרו על הבלעדיות באחריות לחינוך הילד כדי שיוכלו לפעול במשותף; ד"ר אורית הוד שמר מציגה שיטת הוראה בפדגוגיה חדשנית ופורצת את גבולות הכיתה המסורתיים במאמרה על חדרי בריחה שבהם מיושם הלכה למעשה הרעיון של למידה באמצעות משחק; פרופ' רוני לידור מעלה למודעות את הבעייתיות בשימוש במונח "כישרון" כמתאר ספורטאים צעירים; את הגיליון חותם מאמרם המרגש של ארז נעים ושמרית היימן המתארים באופן מקורי ויוצא דופן את התחושות והרגשות של האדם המגמגם ובוחנים את הדרכים לסייע לתלמידים המתקשים בשטף דיבור להשתלב במערכת המבוססת על ורבליזציה כמרכיב מרכזי ביחסים בכיתה.

ישראל אלירז מסיים את שירו במילים: "גשם הוא כלי, אני כאן בשביל זה". כמו הגשם, כתב העת הוא כלי, אבל כעורכת אינני לבד במשימה זו. אני מוקפת בצוות מסור שבראשו יו"ר המערכת, נשיאת המכללה פרופ' לאה קוזמינסקי – שותפה פעילה מהיום שבו עלתה לראשונה המחשבה על הקמת כתב העת הלקסיקלי המקוון. פרופ' קוזמינסקי תומכת ומעורבת, ודלת חדרה פתוחה לפעימות היצירה של כל גיליון חדש. המערכת הפעילה ששותפים בה ד"ר רמה קלויר, ד"ר דיתה פישל, ד"ר מרב אסף וד"ר אמנון גלסנר מאפשרת עבודה שוטפת עם מרצים מומחים ממגוון תחומים, ויחד מתקבלות החלטות המנווטות את קבלת המאמרים, את סקירתם ואת הכנתם לקראת פרסומם בכתב העת. חברי המערכת המייעצת, פרופ' שלמה בק וד"ר מארק אפלבאום, יו"ר רשות המחקר, מתווים איתנו את מדיניות כתב העת הצומח והמתפתח.

יחד איתנו עובדת העורכת הלשונית עירית שטייניץ במקצועיות ובקפדנות, ואלה חוברים לנועם הליכות וסבלנות אין־סופית. מיומנויותיה של מיכל סטריער בעולם המקוון יחד עם היצירתיות ובהירות המבט שלה הם המאפשרים את הוצאת כתב העת באופן הקריא והאסתטי המוגש לפניכם. רכזת המערכת גילה אביטל מרשות המחקר מסייעת לנו בכל הנדרש.

זהו הגיליון האחרון בעריכתי. אני אוהבת את כתב העת ומאמינה בתרומתו לקהל רחב של סטודנטים, מרצים וקוראים סקרנים צמאי ידע. תחליף אותי כעורכת ראשית ד"ר ערגה הלר, ואני בוטחת בה שהיא תוביל את כתב העת להמשך צמיחה ככתב עת מקצועי, פורץ דרך ובעל מאפיינים ייחודיים.

פרופ' סמדר בן אשר, עורכת ראשית

1.  אלירז, י' (2012). כל מה שראינו חייב. בתוך י' אלירז, הלולות (עמ' 11). תל אביב: קשב לשירה.
2. גרין, ד' (2019). פיוט 2012: דפשיר שבועי (מס' 268). אוחזר מתוך https://www.psychom.com/Poetry_665_he.html