המורה המתחיל והמערכת

שם הקורס: "המורה המתחיל והמערכת"
סדנת סטאז'- תשע"ט

שלום רב,
אנו מברכים אותך על כניסתך לעבודה החינוכית ועל השתתפותך בסדנת התמחות בהוראה במכללת קיי. אנו מאחלים לך שנה של למידה ועשייה, צמיחה והתקדמות אישית ומקצועית.

 

רציונל

שנת ההתמחות בהוראה (סטאז’) היא שנת עבודתו הראשונה של עובד ההוראה. היא מגשרת בין שלב ההכשרה להוראה ושלב ההוראה עצמה. המעבר ממעמד של סטודנט למעמד של עובד הוראה הוא מעבר מאתגר ומאופיין בהתמודדות פדגוגית, מערכתית ורגשית. סדנת הסטאז’ תלווה אתכם במהלך שנה זו בה אתם משתלבים לראשונה במערכת החינוך ותקדם את המשך התפתחות הזהות המקצועית, ובסוס השקפת העולם החינוכית שלכם כמורים חדשים.

 

הסדנא ניתנת במסגרת “משאבי צמיחה”, היחידה לכניסה להוראה, שפועלת ברוח התיאוריה להכוונה עצמית ((Self Determination Theory. על פי תיאוריה זו, לאדם שלושה צרכים פסיכולוגים בסיסים ואוניברסליים: הצורך בקשר ובשייכות, הצורך במסוגלות והצורך באוטונומיה. סיפוקם של שלושה צרכים אלו תורם להתפתחות מיטבית, למוטיבציה פנימית, ולהסתגלות רגשית חברתית. תמיכה בצרכים אלה במסגרת הסדנה מטרתה לתמוך בפיתוח קולו של עובד ההוראה, להעצים אותו ולסייע לו בפיתוח התנהגות פרואקטיבית, יוזמת ומחוללת שינויים, תוך שהוא משתלב באופן מיטבי בשדה החינוכי.

מטרות הקורס

א. קידום הכוונה עצמית ומוטיבציה אוטונומית במסגרת שנת ההתמחות.
ב. מתן מענה לעובדי הוראה בשנת ההתמחות בסיוע בהתמודדות עם אירועי הוראה שונים,.
ג. פיתוח תהליכי שותפות בקבוצה, מתן תמיכה מקצועית, חברתית, ורגשית.
ד. חיזוק מיומנויות תקשורת וטיפוח מערכות יחסים עם גורמים שונים במערכת החינוכית
ה. תרומה לגיבוש זהותו המקצועית של עובד ההוראה.

התכנים

א. התכנים נובעים מן הצרכים של המשתתפים בו, ונקבעים לפי “סדר היום” באופן דינמי. ההיענות לצרכים אלה נעשית באמצעות הקשבה, בירור, והתייחסות של חברי הקבוצה, ניתוח אירועים בדרכים מגוונות, קריאה בספרות רלוונטית ועוד.
ב. סוגיות חינוכיות שיִידונו באופן יזום ומתוכנן על ידי מנחה הקורס.
ג. המנחה יבנה את הקבוצה כקבוצה קולגיאלית של מורים הנמצאים בשלב זהה של התפתחות מקצועית, תוך דגש על התחלקות בידע, בחוויות וברגשות ולמידה מניסיון של אחרים.

 

דוגמאות לסוגיות שיידונו בסדנאות:

  • דרכים לכינון נורמות והרגלי עבודה בכיתות.
  • תקשורת בין אישית בין המורה לתלמידים, לעמיתים, לאנשי ההנהלה.
  • יחסי כוח וקִרבה בקרב צוות המורים.
  • “אסרטיביות” מול סמכות (מנהל ובעלי תפקידים לאחרים).
  • פתרון בעיות משמעת ובעיות התנהגות.
  • הערכה מעצבת והערכה מסכמת.
  • דיאלוג עם הורים.
  • פתרון קונפליקטים ומניעתם.

 

סוגיות דידקטיות אפשריות:

  • קידום מוטיבציה ללמידה.
  • הוראה בכיתה הטרוגנית;
  • שילוב הילד המתקשה;
  • הערכה חלופית;
  • הדיאלוג כדרך למידה.

חובות הסטודנטים

  1. העלאת אירוע לדיון בפורום, תגובות לאירועים של חברי הקבוצה- 30%
  2. פתיחת שיעור: עירור ידע והרהור מתבונן, תיעוד שיעור בסטאז’- 30%
  3. השנה הראשונה שלי בהוראה- התבוננות רפלקטיבית יצירתית בשנת ההתמחות, פרזנטציה והצגת התוצר אישי, העוסק בהתפתחות המקצועית והאישית (סיפור/כרזה/סרטון/פזמון) -40%

הנחיות למטלות:

 

אירועי פורום:

  • המנחה יפרסם רשימת מעלי אירועים בפורום שתתפרש על פני כל השנה. לכל משתתף אירוע אחד בלבד. המשתתף יעלה את האירוע לדיון לאתר הקורס על פי הנחיות כלי השיח בפורום המתוקשב.
  • מועד העלאת האירוע יקבע בהתאם ללוז של כל קבוצה.
  • מעלה האירוע ינהל את הדיון באירוע במהלך השבוע ויסכמו בשבוע העוקב.
  • המתמחים מחויבים להגיב במהלך השבוע לאירועים שהועלו לאתר, לפני סיכומם.
  • תגובה שתעלה לאחר הסיכום תחשב כחוסר תגובה.
  • יש להגיב ל-80% מהאירועים.
  • המנחה יקרא את הפרסומים ויגיב לפי שיקול דעתו. האחריות על ניהול הפורום והדיונים מוטלת על הסטודנט מעלה האירוע.

 

פתיחת שיעור: ערעור והרהור מתבונן

  • המנחה יפרסם רשימת סטודנטים (בזוגות) לביצוע פעילות פתיחת שיעור בתחילת הקורס.
  • הצוות הנבחר יתעד ויצפה בשיעור על פי התאריך שניתן לו, ובעקבות הצפייה והתיעוד בשיעור, יכין פעילו קצרה בת 15-20 דקות שכוללת התייחסות לשיעור הקודם מנקודת מבטו האישית. ההתייחסות יכולה להיות לנושא שבו דנו בשיעור ולאופן שבו הדברים הופנמו והובנו. כל צוות יבחר את הדרך שבה הוא מציג את הדברים. חשוב לעשות זאת באופן אקטיבי, על יד משחק מעורר מחשבה, או כל פעילות יצירתית אחרת. יש למלא את הטופס לצפייה וחשיבה בעת השיעור עצמו, לתכנן את הפעילות העוקבת, לבצעה, ולכתוב משוב לגביה. את הטופס יש להעלות לאתר הקורס בתום ההצגה.

 

השנה הראשונה שלי בהוראה:

  • המנחה יקצה לכל משתף באופן אישי פרק זמן של 20 דקות להצגת השנה שלו בהוראה בקבוצה. בהצגתו יצטרך הסטודנט להציג את התפתחותו לאורך השנה, תוך התמקדות באירוע שבנה אותו, או בנקודות הציון הייחודיות שביססו את זהותו המקצועית.
  • על כל משתתף לבחור את הנושא שבלט לאורך שנת ההתמחות. ולהציגו לקבוצה – בצורה מפעילה, תוך שיתוף בידע מקצועי אקדמי סביב הנושא שרכש.
  • על הפרזנטציה לכלול הצגה של השנה באופן יצירתי, כרזה, סיפור, פזמון, לחן.
  • על המצגת לכלול פרטי רקע אישיים על שנת ההתמחות, התפקיד, ולהתמקד במידת השייכות שחש לארגון ולחזונו. כמוכן, יש להתייחס למידת התמיכה ביכולת ובמסוגלות שחש לאורך השנה והביטויים שלה ולמידת המוטיבציה שלו בעשייה החינוכית, מקורותיה, או החסמים שעיכבו את ההנעה וההנאה בעבודה.
  • התהליך כולו הינו תהליך רפלקטיבית, עם התבוננות אישית פנימית. ניתן להשתמש באירוע מכונן להמחשת התהליך, או להציג סוגיה חינוכית מורכבת שהעסיקה אתכם השנה. את התוצר היצירתי רצוי להגיש לתחרות המתמחים הארצית.

דרכי הוראה

הלמידה תכלול התנסות בסדנה, ניתוח אירועים, הרצאות ועוד. הקורס מלווה באתר.

 

אנשי קשר:

ראש היחידה ד”ר חיה קפלן
ראש ההתמחות בהוראהענת קסלר akessler@bgu.ac.il, 052-4826242
מזכירות היחידה – מגי זלדין וכרמלה אוחיון: Growth_Resources@kaye.ac.il ;
טלפון: 08-6402884

רשימת מקורות

  • אבדור, ש. (2009). במעלה ההתמחות והמומחיות – הפרופסיונאליות היא המפתח להוראה איכותית.72-78 , פנים, 49
  • בר-אב, ת. (1997). לגעת בחיים – דרכים להתמודדות עם מציאות בלתי רצויה. ת”א: מכון אדלר.
  • זילברשטיין, מ., אילן, מ., בודנר, ר, זיו, ש., וכץ, פ. (1994). ניתוח מצבי הוראה – דיוקנו של מורה, ת”א, מכון מופת.
  • כפיר, ד. (2009). תלמיד לחיים – תפיסת הלמידה של מורים כרצף מתמשך, מן הכניסה להכשרה הראשונית ועד לסיום הקריירה, פנים, 47, 63-78. הוצאת הסתדרות המורים.
  • לזובסקי, ר., רייכנברג, ר., וזייגר, ט. (2007). המורה החונך במסגרת ההתמחות בהוראה: מאפייני התפקיד הרצוי, הבחירה בתפקיד, ההכשרה לקראתו והערכת התרומה למתמחה. בתוך: דפים, 45, מכון מופ”ת.
  • עשור, א. (2001): טיפוח מוטיבציה פנימית ללמידה בבית הספר בתוך: א. עשור וא. וקפלן (עורכים), (תשס”א): חינוך החשיבה, 20: הנעה ללמידה: תפיסות חדשות של מוטיבציה, מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה.
  • קניאל, ש. (2013). אמפתיה בחינוך. חינוך באהבה הוצאת מכון מופת תשע”ד (2013).
  • קפלן, ח. ועשור, א. (2004). דיאלוג תומך צרכים פסיכולוגים בין מורים ותלמידים כמקדם רווחה נפשית בבית הספר: המשגה ותוכנית יישומית. הייעוץ החינוכי, יג, 161-189.
  • שץ-אופנהיימר א. (2011). חונכות למתמחים בהוראה ולמורים מתחילים, במעגלי החינוך – מחקר עיון ויצירה, 1, עמ’ 161-170, המכללה האקדמית לחינוך ע”ש דוד ילין.
  • קפלן, ח. והיבשר, א. (2016). קידום הכוונה עצמית ומוטיבציה אוטונומית בקרב לומדים בחינוך המיוחד: תפיסה חינוכית ותוכנית התערבות ניסויית בבית ספר להפרעות התנהגות. היועץ החינוכי, כרך י”ט, עמ’ 113-153, אגודת היועצים החינוכיים בישראל.

בברכת הצלחה, הנאה והנעה,
צוות הסטאז’

לשיחה עם יועץ, השאר פרטיך וניצור קשר בהקדם
דילוג לתוכן