לימודי סביבה וגיאוגרפיה

לימודי סביבה וגיאוגרפיה

קורסים במסגרת תכנית “שבילים”:

אקלים ותופעות טבע

מטרות הקורס:

העמקת הידע ביסודות האקלים, הכרת העקרונות של תהליכים אטמוספריים שקשורים ומשפיעים על תופעות טבע ותהליכים סביבתיים על פני כדור הארץ.

תכנים:

  1. האוויר בתנועה: הכוחות המשפיעים על הרוח, הרוח בשקע וברמה, רוחות מקומיות – בריזה, רוחות הר ועמק, רוחות סערה – הוריקן וטורנדו.
  2. הלחות באטמוספרה: יחס עירוב ולחות יחסית, התעבות, נקודת הטל ורוויה, התנאים להיווצרות טל וערפל.
  3. עננות ומשקעים: התנאים להיווצרות עננים, סוגי עננים, סוגי משקעים והתנאים להיווצרותם, שיטות להגברת הגשם.
  4. מבוא לשינויי אקלים, השפעות פעילות האדם, זיהום אוויר, הידלדלות האוזון, השפעות התיעוש.
  5. מיון סוגי האקלים בכדור הארץ, התפלגות הטמפרטורות והמשקעים, האקלים, מערכות הלחץ העונתיות ומזג האוויר בישראל.

אדם במדבר

מטרות הקורס:

הנגב, כסביבה מדברית, כפריפריה מרחבית-חברתית וכאזור שבו ממוקמת ופועלת מכללת קיי, עומד במרכז תשומת הלב הגיאוגרפית של תכנית ‘שבילים’. הקורס ‘אדם במדבר’ יוסיף רבדים נוספים של ידע אודות הנגב ויחשוף היבטים תיאורטיים-כלליים ופרטיקולאריים של האזור, על מרכיביו האנושיים והפיזיים. מטרות הקורס הן שלוש:

  1. להציג את מאפייני הסביבה המדברית והשלכותיה על ההתיישבות האנושית לאורך ההיסטוריה.
  2. לדון בהופעה המודרנית הכללית של מיעוט משאבים בפריפריה, המנותקת לכאורה מדינאמיקת התלות במשאבי הסביבה הטבעיים ולדון במקרה של הפריפריה הדרומית של ישראל.
  3. לבחון את הרבדים שלעיל דרך לימוד התהליכים המעצבים קבוצות חברתיות מוחלשות המתגוררות במדבר הנגב, כגון החברה הבדווית.

תכנים:

הנושאים המרכזיים בהם נעסוק:

  • מדבר – מיקום ומאפיינים, היקף גלובאלי, תהליכי מִדְבּוּר.
  • יחסי האדם והסביבה המדברית – לקטים/נוודים, רועים, חקלאים, סוחרים ועירוניים (הנדריק).
  • ניצול המשאבים הפן התיאורטי-מושגי – מלתוס, הרדין, פיתוח, כושר נשיאה, רעיית יתר, רעיית חסר ושווי משקל סביבתי.
  • ‘אוכלוסיות קצה’ במדבר.
  • יחסי מרכז-פריפריה, תפרוסת המשאבים הלאומית, ספריפריה, צדק חלוקתי.
  • עיירות וחוות – יישובים במדבר.
  • החברה הבדווית – היסטוריה, חברה ומרחב.

מבוא לגיאוגרפיה כלכלית

מטרות הקורס:

להציג ולתאר את התיאוריות, המודלים, השיטות והגישות העוסקות בניתוח ההיבטים המרחביים של מערכות כלליות. הקורס יעסוק במשתנים המסבירים את הארגון המרחבי של הייצור, הצריכה והאינטראקציה הכלכליים. תודגש חשיבותה של הפעילות הכלכלית כמשתתפות ביצורן של רמות שונות של המרחב הקהילה, השכונה, העיר, האזור, המדינה ועד להיבטים גלובליים.

תכנים:

הנושאים המרכזיים בהם נעסוק:

  • מבוא – מהות הגאוגרפיה הכלכלית והתפתחותה, המערכת הגאוגרפית ותורת המערכות
  • מערכת אוצרות הטבע והפוטנציאל הטבעי, המערכת הכלכלית .
  • המערכת הפוליטית, המערכת החברתית, המערכת הטכנולוגית מודל הצמיחה של רוסטאו.
  • שיטות לחלוקת הפעילויות הכלכליות.
  • תיאוריות במיקום פעילויות ראשוניות – ואן טונן, ריקרדו, הובר.
  • תיאוריות במיקום פעילויות שניוניות – גורמי מיקום תעשיות, התיאוריה של אלפרד וובר .
  • תיאוריות במיקום פעילויות שלישוניות – תיאורית המקומות המרכזיים (קריסטלר).
  • חוקי הגרביטציה של קונורס וריילי, המודל הסתברותי של – HUF.
  • כלכלה וחברה – הדגמות מישראל.
  • יסודות הכלכלה מקומית מקיימת.

מבוא לגיאוגרפיה אנושית

מטרות הקורס:

הגיאוגרפיה אנושית היא גוף ידע רחב הבוחן את ההתארגנות המרחבית של התופעה האנושית על היבטיה השונים ואת מכלול הזיקות בין האדם ובין הסביבה הפיזית. במרכז החקירה עומדות מערכות היחסים שבין האדם והעולם בו הוא חי ופועל. הקורס יסקור בהרחבה את ההיסטוריה של הגיאוגרפיה האנושית, יציג את ענפיה השונים, תיאוריות, תפיסות, מונחים וכלים שבבסיס תחום הידע.

תכנים:

  • ללכת לאיבוד ולהתמקם: הצגת הקורס, הגדרות הגיאוגרפיה האנושית, מבנה תחום הידע.
  • ידע ממוקם הקשר – מהו ידע גיאוגרפי?
  • הקוסמולוגיה העתיקה – תפיסת היקום בעת העתיקה.
  • הרנסנס, גילוי העולם החדש והמהפכה הקופרניקאית.
  • החברות והאגודות הגיאוגרפיות – גיאוגרפיה ולאומיות, מרקסיזם וקולוניאליזם.
  • גיאוגרפיה גרמנית – לקראת אקדמיזציה של התחום.
  • האזור – בין הגיאוגרפיה הרגיונלית לרדיקלית.
  • דרוויניזם חברתי ודטרמיניזם סביבתי.
  • מדע המרחב והמיקום.
  • גיאוגרפיה פוליטית – יחסי הכוח במרחב.
  • המפנה התרבותי – בחזרה ל’מקום’.

טופוגרפיה, כרטוגרפיה ואטלס

מטרות הקורס:

הקניית יידע בסיסי במיפוי, הפקת מידע מהמפה והתמצאות בשטח.

תכנים:

שיעור פרונטאלי ותרגילי בית, חצי יום סיור בשטח ותרגול ניווט.

  • מהות המפה, ההיסטוריה של המיפוי
  • המפה הטופוגרפית
  • קנה המידה ומדידת מרחקים במישור
  • מקרא, תכסית וסימנים מוסכמים
  •  קואורדינאטות וציון מקום (נ.צ.)
  •  כיוונים (אזימוטים) – שימוש במצפן, קביעת רוחות השמיים לפי השמש, הירח והכוכבים.
  •  יסודות התבליט, קווי גובה
  •  עקרונות הניווט והתמצאות בשטח
  •  סיור בשטח – שימוש במפה, מצפן, GPS
  •  צורת כדור הארץ, מדידת מרחקים על פני הגלובוס
  •  היטלים
  •  סוגי מפות, מפות נושאיות
  • עקרונות בעיצוב מפות
  • הפקת מידע ושימוש באטלס

מבוא לעיצוב הנוף

מטרות הקורס:

הכרת התהליכים הגאומורפולוגיים העיקריים והתוצר הנופי שלהם.

תכנים:

  1. רקע גאולוגי: הגדרות ומושגי יסוד, סוגי סלעים והיווצרותם, רעידות אדמה וולקניזם, ההיסטוריה הגאולוגית של כדור הארץ (תמצית), גאולוגיה ושינויי אקלים, נדידת היבשות, עיצוב נופי גאולוגי .
  2. רקע הידרולוגי: המחזור ההידרולוגי, מושגי יסוד, מי תהום.
  3. גאומורפולוגיה: הגדרות ומושגי יסוד, המחזור הגאומורפולוגי.
  4. בליה: עיצוב הנוף בתהליכי בליה פיזיקליים כימיים וביולוגיים. הנוף הנוצר בתהליכי בליה, קארסט.
  5. קרקעות: תהליכי יצירת קרקעות, פרופיל קרקע , סיווג .
  6. גאומורפולוגיה של מדרונות: גלישות תנועות בלית והידרולוגיה של מדרונות. הנוף המדרוני.
  7. הידרומורפולוגיה של נחלים: רקע בהידרולוגיה של נחלים, גאומורפולוגיה של אגני ניקוז, הנוף הנחלי: נחלים אלובייאלים ואפיקים חתורים בסלע אם.
  8. גאומורפולוגיה חופית: רקע בזרימות וגלים בחוף, הנוף החופי: החוף החולי והחוף הסלעי.
  9. גאומורפולוגיה אאולית: רוחות, עיצוב נוף הדיונות, אבק.
  10. גאמורפולגיה קרחונית: יצירה ותנועה של קרחונים, הנוף הקרחוני, תקופות קרח והשפעתן על הנוף כיום.
  11. גאומורפולוגיה סטרוקטורלית: עיצוב הנוף על רקע מצא גאולוגי נתון. קשרי הגומלין בין התהליכים הגאולוגיים והגאומורפולוגיים.
  12. סיכום: דיון מערכתי בתהליכים המעצבים את הנוף (גישת המערכת).
  13. האדם כסוכן עיצוב נופי: הווה ועתיד.

שער לנגב

מטרות הקורס:

תכנית שבילים מדגישה את הרחבת נקודת המבט של הפרט ולימוד המעגלים החברתיים-סביבתיים שסביבו, תוך יציאה פיזית ומטפורית מהמרחב הכיתתי אל הקבוצה, הקהילה, השכונה, העיר והאזור. בהתאם, עומד הנגב, האזור בו ממוקמת ופועלת מכללת קיי, במרכז תשומת הלב הגיאוגרפית של ‘שבילים’, כאובייקט למחקר ולמעורבות חינוכית וחברתית. מטרת הרצף ‘שער לנגב’ היא למקם את הסטודנטים של שבילים באזור, דרך תיאור היסטורי וגיאוגרפי-רגיונלי של הנגב, סקירה חברתית של הפסיפס האנושי המרכיב את אוכלוסייתו, והצגת אתגרים סביבתיים העומדים לפתחו.

תכנים:

  1. התמקמות בנגב: שאלת הגבולות והתיחום של הנגב, נתוני אקלים, קרקע, ערכי סביבה ונוף.
  2. ההיסטוריה של הנגב בעת העתיקה: הנגב במקרא, מידע ממקורות ארכיאולוגים ונוספים.
  3. ההיסטוריה המודרנית של הנגב: הנגב במאה ה-19, מסעות צליינים, נוסעים וחוקרים אירופאים ומשלחות הסקר בנגב, הקמת באר-שבע. (בן-אריה, 1986;)
  4. התהוותו של קונפליקט – האוכלוסייה הבדווית בנגב בראשית המאה ה-20, ההיסטוריה של ההתיישבות הציונית בנגב: יהודי באר-שבע, ההתיישבות בדרום השפלה-צפון הנגב, שלושת המצפים, 11 הנקודות בנגב, פרויקט צינור המים, מלחמת העצמאות והשפעתה על אוכלוסיית הנגב.
  5. הנגב בדמיון הציוני.
  6. יישובים בנגב – בין הכפר והעיר.
  7. מגזר כפרי בנגב – תופעות ותהליכים.
  8. סדנא: רוח דרומית – ניואייג’ בנגב.
לשיחה עם יועץ, השאר פרטיך וניצור קשר בהקדם
דילוג לתוכן